אנחנו מכירים את הביטוי “האופנה תמיד חוזרת”. אנחנו אוהבים להיזכר בתקופות עבר, להתלבש בהשראת אנשים מהעבר ולהתרפק על הזיכרונות מפעם. נראה שבתקופה האחרונה אני רואה אר דקו בכל מקום. הכפפות, הבדים העשירים, הצורות הגאומטריות והגזרות הנשפכות נמצאים גם על המסלולים וגם על השטיח האדום. לשמחתי, הגיע הרגע להיזכר ולחגוג את כל אלו.
כך למשל, דניאל קאלמאייר בקולקציית הסתיו\חורף שלה שאבה השראה מתנועת האר דקו ומהצרות הגאומטריות המזוהות איתה. הקולקציה כולה מלאה בגזרות נשפכות, רקמות גאומטריות ובדים עשירים, בדיוק האלמנטים שאנחנו מצפים לראות כשאנחנו חושבים על אר דקו. מוצלחת במיוחד היא שמלה שחורה עם רקמה גאומטרית בזהב שיוצרת פסים לאורכה. הגזרה מזכירה את שמלות ה-flapper המפורסמות של התקופה. כדי לייצר קריצה נוספת לשנות ה-20, גם השיער של הדוגמנית עוצב בסגנון שהיה אופנתי באותה התקופה, קרה קצר וחלק.
אבל זו לא הדוגמא היחידה שאנחנו רואים לאחרונה על המסלול. בקולקציית הסתיו 26 של צימרמן הופיעו מספר מערכות לבוש שבבירור שאבו השראה מהאר דקו, כשהאאוטפיט שסגר את התצוגה ראוי במיוחד לתשומת לב. מדובר במערכת לבוש שהיא ספק שמלה ספק חצאית וחולצה, עם מחשוף עמוק וסיומת בצורת בלון. הגזרה מדגישה את המותן עם קו התפר הנמוך המוכר כל כך משנות ה-20. הבד שממנו היא עשויה הוא בד בצבע שמפניה עם צורות של ספירלות. הגזרה אמנם מדגישה את האגן אבל היא מטשטשת את קווי המתאר של הדוגמנית בצורה שלא בדיוק ברור מתי השמלה נגמרת והגוף מתחיל ולהיפך.
גם בתצוגת האופנה של סקאפרלי לקיץ 26 אנחנו יכולים לראות השראה מהאר דקו. על המסלול נראתה שמלת סטרפלס מנצנצת בצבע בז, שחלקה העליון צמוד על הגוף ונראה כמו מחוך שנגמר באגן, כאשר ממנו עד הרצפה יש שכבות של פרנזים, בגזרת בלון שנשפכות עד הרצפה. אמנם מדובר בגרסה עדכנית, אבל גם בשמלה הזו ניתן לראות אלמנטים המוכרים מהאר דקו כמו הפרנזים הבד המנצנץ וההדגשה של האגן שעברו התאמה לימינו אנו.
טקס פרסי השחקנים לשנת 26 הוא מכרה זהב לטרנד הזה, מאחר וקוד הלבוש כולו שאב השראה מהוליווד של שנות ה20 וה30. ג’סמין סבוי בראון (Jasmin Savoy Brown) לבשה שמלת קולר של זוהיר מוראד שכללה בד שיפון בצבע גוף ועליו רקמת חרוזים בכסף. הרקמה כולה יצרה צורות גאומטריות של משבצות לרוחבה של השמלה בחלקה העליון ובחלקה התחתון יצרה פסים לאורך. הרקמה יצרה הדגשה שנראית כמעין חגורה במותן, גם היא בעלת צורות גאומטריות. העושר של השמלה כמו הצורניות והחומרים שממנה היא נוצרה, שואבים בעיני השראה ברורה מתנועת האר דקו.
הדוגמא האחרונה ואולי הראויה ביותר שייכת למלכה האם של עולם האופנה, הלא היא אנה ווינטור שהגיעה למט גאלה השנה שבמלה בגזרה ישרה בצבעים של טורקיז ושחור. על השמלה צורות גאומטריות שבהן פאייטים בצורת פסים. מעל השמלה היא לבשה שכמיה בצבעים תואמים שעשויה מנוצות. השילוב של השכמיה בעלת הטקסטורה העשירה לבין השמלה יצר מראה שכולל מספר אלמנטים מוכרים מתנועת האר דקו, גם אם הלוק עצמו לא צועק אר דקו בצורה חד משמעית. עם זאת, בריטיש ווג בכבודם ובעצמם קישרו בין הלוק של אנה וינטור לאר דקו, ובכנות, מי אני שאגיד אחרת.
בכל הקשור לאופנת נשים, שנות ה-20 היו אחד העשורים המשמעותיים ביותר. זה היה העשור הראשון שבו לראות את קרסול האישה היה לגיטימי, ויותר מזה, זה היה אופנתי. הבגדים הפכו להיות הרבה יותר קלים, חופשיים ואיפשרו תנועה. הרבה דברים שהיום אנחנו חווים כרגילים התחילו אי אז לפני 100 שנים ונחשבו חדשניים ונועזים. אולי בדיוק בגלל זה כדאי לחגוג את חזרתה של התקופה הזו לאופנה, כדי להזכיר לנו איזו דרך ארוכה עשינו וכמה רחוק עוד אפשר להגיע.
