ג’יאמבטיסטה ואלי החליט לקחת את המפתחות בחזרה. המעצב האיטלקי הודיע השבוע על רכישת מלוא המניות של בית האופנה שלו מחברת ההשקעות ארטמיס, צעד דרמטי שמסיים באופן מיידי את השותפות עם משפחת פינו ומחזיר לו את הבעלות המלאה על המותג.
ההחלטה הקיצונית הזו מגיעה אחרי חודשים ארוכים של שמועות, שהגיעו לשיאן כבר בינואר האחרון כשהמותג ביטל במפתיע וברגע האחרון את תצוגת הקוטור שלו בפריז. המהלך החסר תקדים הזה, שלווה בשתיקה תקשורתית ממושכת, אילץ בסופו של דבר את ארטמיס להודות שהחברה נמצאת בעיצומו של ארגון מחדש כדי להבטיח את הישרדותה והכתובת על הקיר הפכה השבוע להכרזה רשמית על פרידה. עבור ואלי מדובר בהזדמנות לקבל מחדש את החופש היצירתי שלו, בעוד שעבור המנהלים בארטמיס התברר שהחיבור בין הנוקשות התאגידית לחזון האמנותי שלו פשוט יצר חיכוך שלא יכול היה להמשיך יותר.
המהלך הדרמטי הזה מגיע כמענה ישיר לשרשרת כישלונות ניהוליים של התאגיד, המעיבים על המוניטין של פרנסואה אנרי פינו. משפחת פינו ממשיכה להציג החלטות עסקיות בעייתיות; בזמן שתאגיד העל קרינג שבבעלותם נאבק בהאטה חריפה במותגי העוגן כמו גוצ’י ובלנסיאגה, גם זרוע ההשקעות הפרטית ארטמיס מאבדת כעת נכס יוקרתי שהיה אמור לייצר אלטרנטיבה רעננה. עבור ואלי מדובר בהזדמנות בלתי חוזרת להציל את מפעל חייו, אך עבור התאגיד המהלך רק מעמיק את סימני השאלה סביב היכולת שלו לטפח בתי אופנה שנשענים על חזון אישי ומובהק של מעצב יחיד.
בהודעה המשותפת ששחררו השבוע ניסו שני הצדדים לשמור על ממלכתיות ודיברו על פרידה מתוך כבוד הדדי, אך בשורה התחתונה ואלי הבהיר כי החזרת השליטה לידיו היא הדרך היחידה להניע את בית האופנה קדימה, מתוך חופש יצירתי מוחלט ובלי תכתיבים של מנהלי כספים. החופש המוחלט הזה מחזיר את ואלי לימים שבהם בנה את שמו בעשר אצבעות. את הסטודיו העצמאי שלו הוא הקים בשנת 2005, אחרי ששכלל את הראייה העיצובית שלו בבתי אופנה מובילים כמו פנדי ועמנואל אונגרו.
הפריצה הגדולה שלו הגיעה בשנת 2011, עם ההצטרפות ללוח הזמנים הרשמי של שבוע הקוטור, שם ביסס את מעמדו בזכות שמלות הטול הנפחיות שהפכו למזוהות ביותר עם השטיחים האדומים. חברת Artémis זיהתה את הפוטנציאל ונכנסה להשקעה במותג ב-2017 ובהמשך הפכה לבעלת שליטה ב-2021, במטרה להעניק למותג מנוף כלכלי לפתיחת חנויות דגל והתרחבות גלובלית, ניסיון תאגידי שכאמור הגיע כעת לסיומו המוחלט.
