אם יצא לכם לגלול בפיד בימים האחרונים, כנראה שגם אתם שאלתם את עצמכם מה לעזאזל קורה בשבוע האופנה האוסטרלי. המעבר של האירוע לידיה של מועצת האופנה המקומית הגיע עם החלטה נועזת: לפרק את המתחם הסגור והמוכר, ולפזר את התצוגות בלוקיישנים פתוחים ברחבי סידני. אבל השטח הפתוח הביא איתו כאוס מוחלט, והתוצאה מעלה תהייה רצינית – האם שבוע האופנה הזה איבד את הצפון וטבע בתוך גימיקים ואירועים מקריים, או שדווקא רגעי הטירוף האלה הם בדיוק מה שהיה נחוץ כדי להזניק אותו למרכז הבמה העולמית?
החופש של המרחב הציבורי תורגם מהר מאוד לרגעים הזויים שגרמו לכולם לתהות מי בכלל מנהל את המופע. זה התחיל בחוף טמרמה, בתצוגת הריזורט של המותג קומאס. המעצב ריצ’רד ג’רמן מריץ את מותג בגדי הים והנופש לגברים כבר עשור, והוא אפילו מחזיק בנקודות מכירה נחשבות כמו גלרי לאפייט והרודס, אבל הוא בחיים לא קיבל חשיפה כזו בזכות עיצוב של חולצה או מכנסיים.
הפעם, מי שגנב את הפוקוס היה תושב מקומי בשם דיוויד האנדלי, שיצא לשחיית הבוקר הקבועה שלו ופשוט צעד בטעות ישירות לתוך המסלול. בלי להבין בכלל מה קורה סביבו, האנדלי ירד במדרגות החוף ששימשו כתפאורה, נעצר לעשות מתיחות בוקר על החול והמשיך לטבילה בים בעיצומה של התצוגה. התזמון שלו היה כל כך מדויק שהוא צעד ממש לפני הדוגמנית הראשונה ולמעשה פתח את המופע.
הפדיחה הזו התבררה כמהלך הכלכלי הכי טוב של המותג אי פעם. לפי נתונים רשמיים של חברת Launchmetrics, רגע הפריצה המקרי הזה ייצר לקומאס שווי ערך תקשורתי מטורף של 929,000 דולר בתוך 48 שעות בלבד. הסרטונים הציפו את הטיקטוק, כלי תקשורת עולמיים כמו CNN והניו יורק טיימס דיווחו על הסיפור והצפיות בערוצי המדיה של המותג זינקו ב־390 אחוזים והפכו אותו לשם שכולם מכירים.
אבל בזמן שהפריצה לים הייתה משעשעת, הניסיון המכוון לייצר באזז בתצוגה של המעצב גוגוס כבר לקח את שבוע האופנה למקום הרבה יותר שנוי במחלוקת. גוגוס מוכר בתעשייה בזכות שילוב רדיקלי בין אופנה, אמנות ומחזור חומרים. השנה הוא בנה את התצוגה סביב הרעיון של לפרק צורות רגילות ולבדוק מה בכלל נחשב כפתור, אבל מיצג הפתיחה שלו הצית ויכוח סוער על הגבול הדק שבין אמנות אוונגרדית לחוסר טעם מוחלט.
התצוגה נפתחה כשאל המסלול יצא דוגמן כמעט עירום בלוק ירוק, כשהוא נושא דוגמנית על הכתפיים שלו ואז פשוט גורר אותה לאורך הרצפה. התיעודים הציפו את הרשת והגולשים זעמו, מה שהעלה מיד שאלות קשות לגבי הגבולות של עולם העיצוב. איפה עובר הקו שבין מיצג אמנותי לגיטימי לבין ניצול ציני ופרובוקציה זולה? והאם לגיטימי להשתמש בדימוי של גרירת אישה על הרצפה רק בשביל לייצר כותרות?
התגובות ברשת היו חריפות ולא מתפשרות. אנשים תהו “מתי זה הפסיק להיות תצוגת אופנה והפך להצגה?”, ואחרות כתבו ביקורת ישירה כמו “אני לא מבינה איפה הבגדים פה”. המיצג הזה הרגיש לרבים כמו ניסיון מאולץ מדי לזעזע, שבו האלימות הוויזואלית בלעה לחלוטין את היצירה ואת האופנה עצמה, בעוד שרק מעטים ניסו לטעון שהמטרה של אופנה אוונגרדית היא בדיוק זו – לגרום לנו לעצור, להתעצבן ולדבר.
האווירה התיאטרלית והמוגזמת הזו הגיעה לשיא מטורף כשבאמצע התצוגה הופעלה אזעקת אש אמיתית. הקהל היה כל כך בטוח שמדובר בעוד חלק מהמופע הפרובוקטיבי של גוגוס, שאף אחד לא קם. רק אחרי כמה רגעים אנשים הבינו שמפנים את המקום באמת וגם פה נשארה התחושה שהאירוע פשוט איבד שליטה, למרות שבסוף התברר שלא הייתה שום שריפה.
בתוך כל הרעש הוויראלי, בין הגבר שגרר אישה על הרצפה לבחור שרק רצה לעשות מתיחות בדרך לים, כמעט נשכחו הבשורות המקצועיות האמנותיות של השבוע. מועצת האופנה הציגה שינוי מגמה חשוב עם ליהוקים סופר מגוונים מבחינת גיל וסגנון ודגש ענק על אמנים מקומיים. מעבר לזה, נרשם קאמבק ענק של המעצב טוני מטיצ’בסקי, שחזר למסלול האוסטרלי אחרי עשור של היעדרות. מטיצ’בסקי הוא אחד השמות האוסטרליים הכי מצליחים בעולם והחזרה שלו, לצד שמות בינלאומיים כמו טיילור היל ושנינה שייק, הזכירה שיש כאן תעשייה עמוקה ואיכותית. בסופו של דבר, האירועים האלה השאירו את כולם עם חומר למחשבה, האם שבוע האופנה הבא ייזכר בזכות העיצובים והגזרות, או רק בזכות עוברי אורח וגימיקים שגונבים את ההצגה.
