שבוע האופנה בפריז נפתח השבוע בסערה כאשר בית האופנה דיור חשף את קולקציית הגברים לסתיו וחורף 2026 בניצוחו של מעצב האופנה ג’ונתן אנדרסון שהציג בתצוגה זו טשטוש מגדרי נועז ומאתגר את הגבריות המסורתית בעזרת שילובי גזרות פריטי לבוש ועיצוב דמויות שנראות נשיות במובהק.
מסיבת עיתונאים חריגה שצולמה על ידי הבמאי לוקה גואדנינו הצהיר אנדרסון בביטחון כי הוא אינו מעוניין בנורמליות ובכך סימן את תחילתו של מופע המטשטש את הגבולות המגדריים ומאתגר את הגבריות המסורתית בעזרת שילובי גזרות ועיצוב דמויות שנראות נשיות ומרתקות.
המפתח לאסתטיקה האנטי נורמלית הזו היה ניכר כבר בפאות הפראיות בצבע צהוב צועק שיצר אמן השיער גוידו פלאו שהעניקו לדוגמנים חזות אנרכיסטית המנוגדת ליוקרה המאופקת המזוהה עם המותג. אנדרסון בחר להרכיב קולאז’ של חוויות ואלמנטים שונים לכדי צוות דמויות לא שגרתי המציג בגדים שהם בו זמנית טעונים מבחינה רעיונית ומשכנעים מבחינה מסחרית.
אנדרסון בחר להשתמש בארסנל ויזואלי יוצא דופן שכלל פאות בצבע צהוב צועק בדים נשפכים ורכים ושימוש נרחב בבד טוויד היסטורי לצד עניבות רכות וארוכות עניבות פפיון מוגזמות ובלייזרים מחויטים. לצד אלו בלטו על המסלול תיקי צד דומיננטיים ושימוש נרחב בצבעי כחול וירוק לגווניהם תוך שילוב מושכל של טרנדים עכשוויים כמו נצנצים ופרוות המעניקים למלתחה הגברית רובד של עושר ויזואלי ורכות טקסטורלית.
הקהל בפריז ראה בתצוגה המון גזרות נשיות שמבליטות את המותניים ומעצבות מחדש את הצללית הגברית כפי שבא לידי ביטוי בלוקים המורכבים ביותר של הערב. כך למשל בלט הלוק המשלב פאה צהובה וחליפת בלייזר שחורה צמודה במותניים עם חולצה מכופתרת בצבע כחול נייבי בליווי תיק צד כחול ונעליים בדוגמת עור יוקרתית.
אנדרסון לא עצר שם והמשיך להעמיק את הדיאלוג המגדרי עם שימוש בפריטים נשיים מובהקים בטוטאל לוק שחור הכולל בלייזר שחור בגזרת קרופ קצרה ומודרנית חצאית סאטן א-סימטרית שנעה ברכות על המסלול ונעלי מוקסינים קלאסיות שקשרו את המראה לאסתטיקה אירופאית מתוחכמת.
ההשראה המרכזית לקולקציה נולדה ברגע של מקריות היסטורית כאשר תשומת לבו של אנדרסון נמשכה ללוח זיכרון לכבוד מעצב העל פול פוארה הממוקם מחוץ למטה דיור ברחוב 30 במונטן. פוארה שייסד את ביתו בראשית המאה העשרים והמציא את הקדם לתצוגת האופנה המודרנית הפך עבור אנדרסון לנקודת מוצא פילוסופית. אנדרסון אף רכש שמלת פוארה מקורית משנת 1922 ופתח אותה מנייר טישו נקי כדי לשאול את עצמו מה יקרה כאשר רוחו של פוארה תיפגש עם המורשת של כריסטיאן דיור.
התשובה לכך נפרסה בשלושת הלוקים הפותחים של התצוגה אשר לקחו את חלקה העליון של אותה שמלה היסטורית ועצבו אותה מחדש בסטודיו של דיור כדי ליצור ניגוד מול ג’ינסים בכחול לבן ושחור במראה מצוקה המאובטחים בחגורות עם אבזמי דיור ומסתיימים במגפיים קובניים בצורת די טו.
הדיאלוג המגדרי והצורני המשיך להעמיק כאשר אנדרסון שילב בקולאז’ שלו השפעות מהמוזיקאי המודרני אמ-קיי ג’י במטרה לייצר רדיקליות חדשה. אנדרסון בחן רגעי מעבר בהיסטוריה ונקודות של קריסה צורנית כפי שניתן היה לראות במעילי האונדסטות’ בעלי הכתפיים המלאות והירכיים הבולטות המצביעים על שנות הארבעים אך נחתכו לפרופורציות קצרות ומפתיעות.
הוא הציג המון גזרות נשיות שמבליטות את המותניים כמו בחליפת הבלייזר השחורה הצמודה במותניים שנלבשה עם מכופתרת כחול נייבי ותיק צד תואם וכן בשימוש בבלייזר קרופ שחור עם חצאית סאטן א סימטרית ומוקסינים. אנדרסון הדגיש כי בגדי גברים בדיור עוסקים בתפירה אך הוא חיפש דרך לשחק איתה כדי למצוא צורות חדשות שאינן חזרה מכנית על העבר ולכן ראינו מעילי זנב שהוסבו לסריגי כבלים וסוודרים שהוארכו עד הקרסול כדי להפריע למוכר ולהפוך אותו למוזר ומסקרן.
העומק של הקולקציה טמון ביכולתו של אנדרסון להשתמש בחומרים המזוהים עם עושר מסורתי כמו הפרוות והנצנצים ולהטמיע אותם בתוך קונסטרוקציות בגדים שאינן נשמעות לחוקי האנטומיה הגברית הקלאסית אלא יוצרות אנטומיה חדשה ורכה יותר.
בסופו של דבר בתצוגה זו של דיור יכולנו לראות את המעצב ג’ונתן אנדרסון מטשטש את הגבול המלאכותי שבין גבריות לנשיות תוך שימוש בטרנדים עכשוויים צבעים בולטים פאות ואביזרים המגדירים מחדש את האריסטוקרטיה המודרנית והופכים אותה לנגישה ורדיקלית בו זמנית.
זוהי קולקציה שלא רק מציגה בגדים אלא מבקשת לשחרר את הגבר של 2026 מהמוסכמות הישנות ולפתוח פתח לעידן שבו התעוזה האופנתית והביטוי העצמי עומדים מעל לכל הגדרה מגדרית מקובעת מה שהופך את דיור תחת אנדרסון למגדלור של חדשנות בעולם האופנה העולמי.
