במהלך יום צילומים בפריז, המעצבת אוריה עזרן מצאה את עצמה פתאום בלב הפגנה למען חירותה של איראן. רגעי ההלם הראשונים התחלפו בהבנה שהמעיל המנומר שלה הפך לפתע לגשר בין אנשים, חיבור מפתיע שהוכיח שוב את כוחו של אופנה.
בסדרת סטוריז ובפוסט שפירסמה עזרן על הרגע המצמרר הזה היא מספרת: “באמצע יום צילום בפריז (אני עם ז’קט מנומר ארוך) אנחנו רואים הפגנה ענקית מתקדמת לעברנו. ישר השתתקנו, ואז הם ממשיכים להתקרב ואנחנו רואים דגל ישראל לצד דגל איראן של לפני המהפכה. חזר לנו האוויר”.
“פתאום עוצרת אותי מישהי מבוגרת שכנראה ברחה מאיראן ומספרת לי שהז’קט שאני לובשת מזכיר לה המלכה האיראנית פארה פהלווי, שהוברחה משם לפני המהפכה”, כתבה בהמשך הסטורי עזרן.
עזרן כמובן חיפשה תמונה של פהלווי, מי שהייתה אשתו של השאה האחרון של איראן עד צאתם לגלות בשנת 1979, בז’קט מנומר אחד לאחד.
עזרן סיפרה: “הצטמררתי, גם כי יכול להיות שאני כרגע בפריז בהפגנה ברגע היסטורי שמשנה את העולם למקום טוב יותר, וגם מכמה שאופנה היא ארכיון חי”. היא הוסיפה: “הלוואי שזה פוסט לפני רגע היסטורי גדול של נשים שלובשות חופש אחרי שנים של כאב שהוסתר מתחת לבדים” וסיכמה כך את האירוע הבלתי נשכח שחוותה.
האופנה מסוגלת לייצר חיבורים מפתיעים בין אנשים ותרבויות בדרכים שאי אפשר לחזות מראש. במהלך נסיעת העבודה של אוריה עזרן לפריז השבוע, היא גילתה עד כמה פריט אחד יכול לשנות את ההקשר ולהפוך לחיבור בין זיכרונות ועולמות שונים. הז’קט המנומר שעטתה הפך למוקד של שיחה, זיכרון והשראה, רגע שבו אופנה מפסיקה להיות רק מראה וסטייל והופכת לכלי שמקרב בין אנשים ומזכיר עד כמה היא יכולה להיות חלק מההיסטוריה שלנו.
