מאה שנים אחרי שנולדה, מרילין מונרו היא עדיין אחת ההשראות הכי יציבות על מסלולי התצוגות. מהבלונד הפלטינה והשפתיים האדומות, דרך חזיות הקליע של שנות החמישים ועד לשמלות הסאטן הצמודות – מעצבי האופנה הגדולים מעולם לא הפסיקו להשתמש באימג’ים שלה, וכל דור לוקח אותם לכיוון אחר לגמרי.
החיבור המוקדם והחלוצי ביותר למיתוס הזה הגיע בשנת 1984, כשז’אן פול גוטייה הציג קולקציית בגדים מוכנים ללבישה ששינתה את חוקי המשחק. על המסלול צעדה דוגמנית בשמלת סטרפלס קצרה וצמודה בגוון כתום-אפרסק, עשויה בד קטיפה עשיר שנאסף בכיווצים לאורך הגוף, כשבמרכז העיצוב עומדת חזיית הקונוס המפורסמת שלו עם גביעים מחודדים ובולטים בצורה קיצונית.
כדי להבין את הקשר למרילין, צריך לחזור לחזיית הקליע שהייתה סימן ההיכר של מראה ה”פצצה” בשנות החמישים, ומונרו הייתה המזוהה ביותר איתה מתחת לחולצות הטי וצבעי המחשוף שלה. גוטייה לקח את הפריט ההיסטורי הזה, הפסיק להחביא אותו מתחת לבגדים והפך אותו לבגד עצמו. He הקצין את הצורה הגיאומטרית המזוהה עם מרילין והפך את ההלבשה התחתונה להצהרה חיצונית, חזקה ותוקפנית. כדי לסגור את הפינה ולדאוג שלא ניקח את הדרמה הזו ברצינות רבה מדי, הוא שלח את הדוגמנית למסלול עם כובע גרב לבן קטן עם פומפון בראשו – כי אם כבר סנסציה, אז שיהיה לזה טעם של אופנת רחוב שובבה.
בשנת 1990, איב סן לורן לקח את אותו מיתוס של הבלונדינית הזוהרת ותרגם אותו לכיוון אלגנטי יותר, בשמלת סטרפלס קצרה מתחרה לבנה עדינה, עם סיומת טול שקופה וחצי נפוחה בסגנון הלבשה תחתונה. מעל הכתפיים נשמטה עליונית פרווה לבנה ועשירה, ששולבה עם כפפות אופרה ארוכות וסיכת פרח מוזהבת במרכז המחשוף, יחד עם שיער גלי קצר ושפתיים אדומות.
שנה לאחר מכן, בשנת 1991, ג’אני ורסצ’ה לקח את הדימוי של מרילין והטיס אותו היישר אל תוך עולם הפופ-ארט הסוער בקולקציית האביב שלו. כאן כבר לא היה מדובר ברמיזה סמויה, אלא בחגיגה חזותית מוחלטת: שמלת מקסי צמודה בגזרת מחוך עמוק, כוסתה כולה בהדפסי משי צבעוניים ועזים של פניה של מרילין מונרו, השואבים השראה ישירה מיצירות הדפס המשי המפורסמות של אנדי וורהול. המחשוף של השמלה עוטר ברקמת אבנים, חרוזים וקריסטלים נוצצים שיצרו מראה עשיר, נועז ובלתי מתנצל, שהפך לאחד הרגעים המכוננים של בית האופנה.
ההומור והחושניות של מרילין הגיעו לשיא חדש שנה מאוחר יותר, בשנת 1992, על המסלול של דולצ’ה וגבאנה. צמד המעצבים האיטלקים החליט לעשות מחווה ישירה ומשעשעת לאחד הרגעים הכי אירוניים בקריירה שלה: סדרת צילומים משנת 1951, שבה מונרו הוכיחה שגם אם היא תלבש שק תפוחי אדמה אמיתי של איידהו, היא עדיין תיראה כמו מיליון דולר. על המסלול שלהם, סינדי קרופורד צעדה בגרסת העילית של אותו שק יוטה מחוספס – כולל קצוות פרומים והכיתוב המאוד עדין “אהוב אותי בייבי” באבנים אדומות מנצנצות.
השיא הדרמטי של שנות התשעים הגיע בתצוגת האופנה העילית הבלתי נשכחת של תיירי מוגלר בשנת 1995, שציינה עשרים שנה למותג. מוגלר, אשף התיאטרליות והנשיות המוגזמת, העלה למסלול את אווה הרציגובה בלוק שלוקח את פולחן מרילין מונרו לקצה האוונגרדי והחזק ביותר שלו. הרציגובה צעדה בשמלת מחוך צמודה בגוון אדום-רובי עמוק, עשויה כולה פאייטים מנצנצים ובוהקים שתפסו את האור, כשהיא עטופה בתוך שכמייה עצומה ונפוחה של נוצות אדומות תואמות שהקיפו את ראשה כמו הילה מלכותית וסוערת. עם שיער פלטינה קצר ומפוסל בגלי הרטרו המזוהים של מרילין ושפתיים כהות ומפתות, מוגלר יצר פנטזיה קולנועית מועצמת .
התרגום החזותי הישיר ביותר של מיתוס הפופ הגיע בשנת 2003, בקולקציית האופנה העילית של מעצב הכובעים פיליפ טרייסי. אווה הרציגובה עלתה למסלול בשמלת מחוך מסאטן מבריק בגוון ורוד- ניודי, עם קשירות שרוכים קלאסיות לאורך הגוף, אך הפוקוס האמיתי היה אביזר הראש: מסיכת פופ-ארט דו-ממדית הנושאת את הדיוקן המפורסם של מונרו מיצירותיו של וורהול, כשהיא מונחת ברישול מכוון על שיערה הפזור של הדוגמנית. טרייסי הציג כאן מניפולציה שנונה על מושג האייקון, והפך את פניה של מרילין למעין מסיכה.
בשנת 2005, אלכסנדר מקווין לקח את ההשראה ממרילין למקום נרטיבי, עמוק ומלנכולי בהרבה בקולקציית הסתיו שלו, שנקראה “הפנטומימה של האדישות”. על המסלול הוצגה פרשנות מודרנית ואינטלקטואלית לסגנון ה”פצצה” של שנות החמישים, אך בגרסה אפלה ומרוחקת שלקחה השראה מסרט המדע הבדיוני “פיקניק בשולי הדרך”. השילוב כלל מחוך תחרה עדין וכהה, חצאית עיפרון מסאטן חום שוקולד בגזרה גבוהה עם חגורת עור רחבה, ומעל הכתפיים נשמט ברישול מעיל גשם ארוך וקלאסי בגוון קאמל-בז’, לצד שיער בלונדיני קצר המעוצב בגלים רכים, נקודת חן חתומה ושפתיים אדומות בוהקות.
החזרה השנייה והדרמטית של דולצ’ה וגבאנה אל דמותה של מונרו הגיעה בקולקציית בגדים מוכנים ללבישה לסתיו 2009, שחקרה את פולחן האישיות ההוליוודי דרך הדפסי ענק בשחור-לבן. לצד שמלות קוקטייל נפוחות בעלות חצאית בלון, הציג המותג שמלות מיני צמודות מסאטן משי המשלבות שרוולי בלון שחורים ונפוחים ומחשוף מרובע, המעוטר בשרשראות אבנים כבדות ודומיננטיות. החלק המרכזי של הבגד נשא הדפס ניגודי מוגדל בשחור-לבן של מרילין ברגעי הזוהר שלה, והמראה נחתם בכפפות אופרה ארוכות מעור שחור, גרביונים אטומים ונעלי פלטפורמה בוורוד פוקסיה בוהק.
ההשפעה חלחלה בצורה מובהקת גם לאופנת הגברים. בקולקציית בגדים מוכנים ללבישה לסתיו 2016 של דריס ואן נוטן, המעצב הבלגי שילב בין מראה דנדי קלאסי, מחויט וצבאי לבין השראות מתרבות הפופ האמריקאית, תוך התמקדות ברומן המיתולוגי בין מרילין מונרו לבין הסופר ארתור מילר. את הפוקוס משכו מעילי קימונו וחלוקי משי ארוכים ונשפכים, שנשאו על הגב הדפסי פוטו-מונטאז’ ענקיים בשחור-לבן של פניה האיקוניים של מרילין, כשהיא מוקפת בצילומי ארכיון קטנים יותר שלה ושל מילר.
בשנת 2017, ג’רמי סקוט לקח את הדימוי של מרילין למחוזות הקאמפ והפופ-ארט האירוני בקולקציית האביב של מוסקינו. הקולקציה כולה עוצבה בהשראת בובות נייר נוסטלגיות משנות החמישים, והעלתה למסלול שמלת מיני לבנה בעלת מחשוף וי עמוק וחצאית קלוש מתנפנפת, המדמה בצורה דו-ממדית מושלמת את השמלה האיקונית מהסרט “חטא על סף ביתך”.
הבגד כולו עוטר בהצללות פחם מצוירות שנועדו לייצר אשליה של עומק ותנועה, וכדי להשלים את תחושת הנייר, לשוניות לבנות מרובעות בלטו מגב השמלה ומאזור הכתפיים, כאילו נגזרו זה עתה מתוך חוברת משחקים. המראה לווה בפאת רטרו בלונדינית קצרה ומפוסלת, שרשרת קולר נוצצת ונעלי עקב פתוחות תואמות.
בשנת 2018, דונטלה ורסצ’ה סגרה מעגל היסטורי וצמחה ישירות מתוך ארכיון המותג בקולקציית הומאז’ מדוברת לאביב 2018. דונטלה הקימה לתחייה את קולקציית הוורהול המקורית של ג’אני מ-1991, אך העניקה לה תרגום עכשווי וטוטאלי: שמלת מיני נטולת שרוולים בגזרה ישרה ומבנה כתפיים מרובע, המכוסה כולה בפופ-ארט רווי וצבעוני של דיוקנאות מרילין על רקע צהוב-לימון בוהק. המוטיב לא נעצר בבגד, אלא השתלט על הלוק כולו – משמלת המיני, דרך תיק יד קטן התלוי על שרשרת חרוזים צבעונית ועד למגפי ירך גבוהים, צמודים ומחודדים שנשאו את אותם הדפסי פנים צבעוניים ועזים בירוק, כחול ואדום.
בשנת 2019, ג’ונתן אנדרסון פירק את מושג האייקון והכניס את הזיכרון של מונרו לתוך שיח מגדרי ואוונגרדי פוסט-מודרני בקולקציית הגברים לסתיו 2019 של לואווה. על המסלול הוצגה חולצת כפתורים מכופתרת וארוכה העשויה משי נשפך בגוון טורקיז בהיר ורך, שעליה הודפס צילום תקריב פוטו-ריאליסטי ענק וצבעוני של מרילין עם שפתיה האדומות המזוהות, ששוליה התחתונים עוטרו בדוגמת כוכבים ופתיתי שלג בסגנון גרפי נוסטלגי.
הניגוד הדרמטי נוצר בחלק התחתון: החולצה שולבה עם מכנסי בד בגוון חאקי שמעליהם נלבשו מכנסי רכיבה פתוחים מעור שחור קשיח ומבריק עם רוכסנים פתוחים לאורך הרגליים, כפפות עור שחורות קצרות, משקפי שמש מלבניים אטומים ותיק עור חום קלוע, שהפכו את הרכות הקולנועית של מרילין להצהרה גברית מחוספסת, עשירה ומלאת מתח חזותי.
בשנת 2022, ההשראה ממרילין מונרו הפכה מרעיון עיצובי למציאות פרובוקטיבית על השטיח האדום של המט גאלה בניו יורק. ברגע אופנתי שגרר ביקורות רבות, קים קרדשיאן הגיעה לאירוע כשהיא לובשת את השמלה ההיסטורית המקורית שעיצב ז’אן לואי עבור מונרו בשנת 1962 – אותה שמלה שקופה שבה היא שרה “יום הולדת שמח” לנשיא קנדי.
ההומאז’ למראה הפצצה הנוסטלגי של מרילין היה ישיר לחלוטין: שמלת המקסי בגוון הגוף, המכוסה באלפי קריסטלים נוצצים, נמתחה על קימוריה של קרדשיאן. כדי להשלים את הלוק, קים אספה את שיערה לבלונד פלטינה הדוק ועטפה את עצמה בשכמיית פרווה לבנה שנשמטה על זרועותיה, בדיוק כמו ברגע המקורי של מרילין. מדובר באחד הרגעים הכי מדוברים והבלתי נשכחים מאותו הלילה.
בקולקציית הסתיו של מארק ג’ייקובס לשנת 2024, מיתוס מרילין מונרו פורק ונבנה מחדש דרך פריזמה אוונגרדית, אקסצנטרית ותיאטרלית במיוחד, המאפיינת את שפת הדיוות המוקצנת של המעצב בשנים האחרונות.
ג’ייקובס לקח את אחד הדימויים המזוהים ביותר של מונרו – השמלה הלבנה המתנופפת והעניק לו פרשנות פיסולית, כמעט סוריאליסטית. דגם המפתח הציג שמלת קולר מבד קשיח ומפוסל בגוון לבן-צחור, בעלת חזיית מחוך מודגשת עם גביעים גיאומטריים חדים וחצאית קלוש רחבה ונפוחה במיוחד, שנראית כאילו קפאה בזמן בשיא מעופה הדרמטי מעל פתח האוורור התת-קרקעי. המראה המהפנט לווה במשקפי שמש אוברסייז בעלי מסגרת ורודה דמויית עיניים עצומות עם ריסי ענק שחורים ודרמטיים, שיער כהה ומפוסל, וסנדלי עקב לבנים בעלי רצועות דקות – טייק פוסט-מודרני מבריק שהפך את הרכות הקולנועית של שנות החמישים למיצב אופנתי מוגזם, חכם ובלתי נשכח.
הרומן המתמשך של דולצ’ה וגבאנה עם מרילין הגיע לשיא מוחלט וטוטאלי בקולקציית האביב של שנת 2025, שהוקדשה כולה לאייקון הבלונדיני ולסגנון הבוהק של תור הזהב ההוליוודי. המותג העלה למסלול שרשרת של דוגמניות בפאות בלונד פלטינה נפוחות וגליות המזוהות כל כך עם מונרו, והציג פרשנות מודרנית, נקייה ומאוד חושנית לצלליות של שנות החמישים.
דגם המפתח של הקולקציה זיקק את הקודים האלו לכדי שלמות עכשווית: שמלת מחוך סטרפלס באורך מידי, עשויה בד סאטן משי מבריק בגוון לבן-פנינה, המשלבת תיפורים גיאומטריים מחטבים לאורך הטורסו וגביעי חזייה מודגשים ומפוסלים בסגנון חזיות הקליע ההיסטוריות. המראה נחתם עם סרט שיער שחור ורחב שיצר קונטרסט גרפי חד לבלונד הנוסטלגי, עגילי שנדליר מוזהבים וכבדים בצורת צלב הנושאים את ה-DNA הסיציליאני המובהק של הבית, ותיק יד שחור קטן וקשיח. נגיעת הדרמה ההוליוודית הגיעה בצורת צעיף פרווה לבן ועשיר שננשא ברישול על זרוע אחת, ונעלי עקב שחורות מעודנות עם עיטור פפיון קטן.
על השטיח האדום של גאלת LACMA Art + Film בשנת 2025, גם הראפרית דוג’ה קאט אימצה את המראה של תור הזהב ההוליוודי במחווה נקייה ונוסטלגית. דוג’ה הציגה תספורת קצרה ומעוצבת בתלתלי רטרו מחומצנים, המזכירים את פניה המזוהים של מונרו. התסרוקת החזירה את הפוקוס לשמלת מקסי נוצצת מבית גוצ’י בגוון זהב-כתום, בעלת מחשוף וי עמוק ושסע ירך גבוה, ששולבה עם שרשרת יהלומים דומיננטית ועגילי סוליטר תואמים.
הפרשנויות השונות הללו לאורך השנים מראות שהכוח של מרילין מונרו מעולם לא נשען רק על נוסטלגיה יבשה. ממעיל הגשם האפל של אלכסנדר מקווין, דרך הדפסי הפופ-ארט הרווים של ורסצ’ה, השמלות המפוסלות של מארק ג’ייקובס ועד למראה השטיח האדום העכשווי – בתי האופנה הגדולים ממשיכים להוכיח שהדימוי החזותי של מונרו נותר אחד הקודים החזקים, הוורסטיליים והמרתקים ביותר בתולדות האופנה המודרנית.
