השבוע ווג פרסמו את ה- Global Class of Emerging Designers, רשימה המאגדת מעצבים מבטיחים ברחבי הגלובוס. כל אחת מהמהדורות של המגזין התבקשה להציג מעצב מבטיח מהאזור שלה, והתוצאה היא רשימה ארוכה של מעצבים צעירים שכדאי מאד לשים לב אליהם. אחת מהמעצבות המעניינות שהוצגו בכתבה היא המעצבת הפולנייה קרן ארקנז’ו שעתידה להציג קולקציה בשבוע האופנה בבוקרשט.
המעצבת פתחה את העסק שלה בשנת 2021 והיא פועלת בעיר אורנטה שבפולין, מדובר בעיירה היסטורית וקטנה בצפון המדינה. הבחירה בה מעניינת לא רק בגלל הבגדים שאותם היא מייצרת, אלא גם ואולי בעיקר, בגלל הדרך שבה היא בוחרת לייצר אותם. העיצובים של קרן מתבססים על הפולקלור הפולני, אבל לצד זאת מדובר בפריטים מודרניים ויפהפיים. קרן מעצבת פריטי לבוש שמייצרים מפגש בין העבר להווה. היא עושה שימוש בשיטות הייצור המסורתיות של האזור שבו היא פועלת, כך שהמסורת לא משפיעה רק על האלמנטים הקישוטיים של העיצובים שלה, אלא ממש על מבנה הבגד וצורת הייצור שלו.
כשמסתכלים באתר שלה רואים פריטים בסגנון הבוהו, שחזר לטרנדיות בחודשים האחרונים, לצד פריטים קלאסיים עם גזרות מדויקות. המעצבת אמרה בראיון לפורבז “המתח שבין עדינות לעוצמה הוא שמגדיר את הנשים שלנו. זו דואליות שאנחנו מאמצות במלואה: עבודת יד לצד גזרות מדויקות, רכות זורמת לצד מבניות, רגש לצד נוכחות חדה. יש בהן תחושה של דרמה וכבוד, של איפוק, חזרתיות ופשטות שנושאת את עצמה בגאווה.” ואכן הבגדים שלה מציגים את כל זה. מדובר בעיצובים רעננים שמצליחים לייצר שפה חדשה, יוצאת דופן ומרגשת.
כך לדוגמא, בין העיצובים שלה ניתן לראות שמלות מקסי שעשויות כולן מקרושה מסורתי. הגזרות מחבקות את הגוף בצורה מחמיאה ונשפכות עליו בצורה זורמת. לצידן מוצגים מכנסיים מצמר בגזרה קלאסית ומדויקת, שנשפכים על הגוף בצורה מחמיאה. ניתן לראות השפעות מהפולקלור המקומי גם בגזרות עצמן, כמו מעיל צמר ארוך בשילוב עם כובע צמר שמזכיר את בגדי הפולקלור המסורתיים של אזור קורפי.
המעצבת גדלה בבית שבו כל המוצרים היומיומיים נעשו ביד, מסורת שהיא ממשיכה גם בעיצובים שלה. את העיצובים שלה היא מבססת על עבודת כפיים ושיתוף פעולה עם בעלי מלאכה פולניים. למעשה, נראה שהעסק כולו מושתת על שיתוף הפעולה הזה. המותג פועל באזור עם תרבות ענפה של קרושה מסורתי פולני והבחירה לפתוח את בית העסק דווקא שם יוצרת יחסי גומלין בין המותג לבין הקהילה המקומית. המעצבת נעזרת בבעלי מלאכה מקומיים בייצור הבגדים שלה, ובמקביל היא מבקשת לתמוך במורשת המקומית ולפעול לכך שהידע והמיומנויות האלו ימשיכו לעבור לדורות הבאים.
גם בחירת החומרים נעשית בצורה מושכלת. המעצבת בוחרת להשתמש בחומרים איכותיים כמו עור כבש, קשמיר, כותנה ומשי שרובם מגיעים ממלאי קיים או מיוצרים בכמויות קטנות. בנוסף לכך הפריטים שלא נמכרו מעונות קודמות מעובדים והופכים לפריטים חדשים. הבחירה בחומרי הגלם האלו והעבודה עם בעלי מלאכה מקומיים מציגה גישה שמבקשת לצמצם בזבוז ולהעניק לבגדים ולחומרים חיי מדף ארוכים יותר.
לאור כל אלו הבחירה דווקא במעצבת הזו מבין כל המעצבים הפולנים לרשימה של ווג נראית הגיונית. מעבר לעיצובים המוצלחים המותג מייצר סביבו מערכת גומלין שלמה ובצורה הזו מייצר סיפור קוהרנטי לא רק של העיצובים אלא גם של האנשים שפועלים כדי לייצר אותם.
