בוקר טוב לכם, התעוררתם לבוקר האופנתי ביותר בשנה, הלא הוא הבוקר שאחרי המט גאלה. הנושא של המט השנה הוא “Fashion is art”, שבאופן קבוע מהווה אירוע פתיחה לתערוכה השנתית במוזיאון שהנושא שלה השנה הוא “costume art”.
המוזיאון הסביר כי השנה “יציגו טיפוסי גוף הרווחים ביצירות ברחבי המוזיאון, כמו ‘הגוף העירום’ ו’הגוף הקלאסי’, לצד כאלה שבאופן מסורתי זכו לפחות תשומת לב, כגון ‘הגוף ההריוני’ ו’הגוף המזדקן'” ואוצר התערוכה אנדרו בולטון הוסיף כי התערוכה תבחן את “הקשר הבלתי ניתן להפרדה בין הגוף שלנו לבין הבגדים שאנו לובשים”. כפועל יוצא מזה ראינו הלילה לוקים רבים המתייחסים לגוף האדם בצורות רבות ושונות. לא אשקר, כחובבת אופנה ואומנות מושבעת היו לי ציפיות גבוהות מהשטיח האדום השנה, ולמזלי הוא לא אכזב.
צ’ייס אינפיניטי
צ’ייס אינפיניטי שמוכרת לנו מהסרט “קרב רודף קרב” הלכה הלילה בפעם הראשונה על השטיח האדום של המט. היא לבשה שמלה יפהפייה שנראית כאילו היא מצוירת במכחול, אבל למעשה, היא עשויה מיותר ממיליון וחצי פאייטים התפורים בצפיפות אחד לשני, עם גדילי משי שמחוברים אליה וצבועים ביותר מ600 צבעים שונים השמלה עוצבה בהשראה של הפסל המפורסם ” Venus de Milo” ועיצב טום בראוני (Thom Browne) האמריקאי.
אמה צ’מברלין
שמלה אומנותית נוספת שחייבים להזכיר היא השמלה של אמה צ’מברלין מבית האופנה מוגלר שאותה עיצב מיגל קסטרו פריטס בהזמנה אישית עבורה, ובשיתוף פעולה על הסטייליסט שלה ג’ארד אלנר . השמלה שואבת השראה מחייה האישיים של הכוכבת ומאהבתה לאומנות.
היא טוענת ש”אני מישהי שמאמינה באמת שאופנה היא אומנות”, ואחרי שרואים את השמלה הזו, קל להאמין לה. בעיצוב השמלה שאבו השראה מציורים של וואן גוך, פריטי ארכיון של בית האופנה וגם מהאומנות שיצר אביה של צ’מברלין והיא נצבעה ביד על ידי האמנית אנה דלר יה . השמלה המרהיבה הזו נראית כמו ציור מים והופכת את הגוף של צ’מברלין לקנבס.
נעמי אוסקה
שחקנית הטניס נעמי אוסקה עלתה על השטיח בחליפת שני חלקים שעיצב עבורה רוברט וון. “המראה נחשף כשני אקטים על השטיח, הראשון הוא מעיל שנהב מפוסל, עם תפרים פתוחים החושפים קריסטלים אדומים מבפנים, מעוטר בנוצות מופשטות הנפתחות כלפי חוץ בצורת מזרקה” נעמי מספרת. החלק השני של הלוק כולל שמלת ערב אדומה וצמודה שמציגה את האנטומיה של גוף האדם. בשמלה משובצים אלפי קריסטלים של סוורובסקי בארבעה גוונים שונים של אדום. מדובר בעבודת יד של יותר מ3,280 שעות ובשיא הכנות, הלוק הזה הוא אחד מוצלחים, אם לא המוצלח ביותר שראיתי על השטיח השנה.
אן את’ווי
אן את’ווי היא כבר דמות קבועה במט גאלה, והשנה היא הופיעה בשמלת נשף שחורה ממשי מיקאדו שעיצב עבורה מייקל קורס בשיתוף פעולה עם האמן פיטר מקגו. השמלה נתפרה על ידי קורס והאת הציורים עליה צייר ביד מקגו בהשראה של השיר ‘Ode on a Grecian Urn’ של ג’ון קיטס שהתפרסם בשנת 1819. השמלה מציגה מוטיבים המזכירים כדים יוונים כמו אלה המוצגים באוסף במוזיאון ואת אלת השלום. קורס אמר “נהנינו לשתף פעולה עם אן ולספר סיפור עתיק כמו הזמן: משאלה לשלום, ליופי ולהרמוניה”. השמלה הזו כה מדוייקת ורלוונטית שהיא מצליחה לקשור את הסיפור עליו היא מושתתת למקום בו היא מוצגת.
סברינה קרפנטר
זו הפעם הרביעית של סברינה קרפנטר במט גאלה. השנה היא עלתה על השטיח האדום בשמלה חובקת גוף של דיור שאותה עיצב ג’ונתן אנדרסון. השמלה עוצבה במיוחד עבורה והיא עשויה מטול ,וכפי שניתן לראות, גם מסרטי פילם, והיא הומאז’ לסרט “סברינה” שיצא בשנת 1954 בכיכובה של הודרי הופבורן. האישה הזו היא אייקון מהלך, ובזמן שכולם התייחסו לאומנות הפלסטית או לגוף האדם כנקודת מוצא ללוקים שלהם, היא התייחסה לקולנוע וצילום כאומנות. אין מה להגיד, הגברת הבינה את המשימה.
בן פלאט
בן פלאט הופיע בחליפה ממשי וצמר שעיצב טנר פלטשר במיוחד עבורו. עיצוב החליפה מתבסס על הציור הפוינטליסטי המוכר של ג’ורג’ סרה “יום ראשון אחר הצהריים על גדות האי לה גראנד ז’אט”. ואכן, על החליפה מוצגות סצנות ודמויות שונות המופיעות בציור. החליפה נוצרה ב120 שעות עבודה של צביעה ביד, רקמה וחריזה. אגב, הציור עצמו מופיע בתערוכה “costume art”.
מאניש מלאוטרה
מאניש מלאוטרה, מעצב האופנה ההודי, לקח את הנושא השנה צעד אחד קדימה והוא התייחס ל”אופנה כאמנות” כ”אופנה כאומנות”. הוא יצר בבית האופנה שלו לוק שמתבסס על פריטי לבוש הודים כמו גם על מלאכה הודית ובעלי מלאכה הודים. הוא יצר שכמיה המציגה את “מומבאי עיר החלומות” שמציגה את היצירה ההודית במלוא תפארתה. את הגלימה יצרו 50 בעלי מלאכה בדלהי ומומבאי ביותר מ-960 שעות של עבודה. הרקמה על השכמיה מציגה את העיר מומבאי בזמן שהפסלים עליה מציגים את עבודת המלאכה ובעלי המלאכה של בית האופנה שלו. שמו של כל בעל מלאכה שעבד על הגלימה רקום על הבטנה שלה, בצורה זו מנציח המעצב את האומנים העובדים על פריטי האופנה שלעיתים רבות נעלמים מן העין ושם אותם בקדמת הבמה.
ביונסה
אחרי עשור של ציפייה, ביונסה חוזרת למדרגות המט גאלה והפעם בתפקיד היוקרתי של מנחת האירוע. קווין בי לא הסתפקה בנוכחות סולו והפכה את השטיח האדום לרגע משפחתי בלתי נשכח, כשלצידה בעלה ג’יי זי ובתם הבכורה בלו איבי. ביונסה בחרה במערכת לבוש בעיצובו של אוליבייה רוסטאן, שיצר עבורה לוק שמושך את כל המבטים.
קנדל ג’נר
וכמובן שאי אפשר לסגור את רשימת המתלבשים הטובים בלי להזכיר את אחד מבני שבט ג’נר קרדשיאן. מבחינתי, המתלבשת הטובה השנה היא קנדל ג’נר, שיצרה לוק בשיתוף פעולה עם זאק פוזן וסטודיו “gap”. השמלה כולה התחילה מפריט בסיסי ומוכר בחברה- הטי שירט הלבן. פוזן לקח חולצה שהייתה תלויה על הקיר בסטודיו ועשה לה מניפולציות שונות, והתוצאה- שמלה עשויה כולה מבד ג’רזי שנוצרה בהשראת הפסל “ניקה מסמותרקיה” המקבל את פני המבקרים במוזיאון הלובר בפריז. מדובר בשמלת מקסי לבנה שמזכירה טוגה, למעשה, מדובר בטוגה היפה ביותר שראיתי עם קריצה נוספת לנושא הגוף המוצג בתערוכה של המט בכתפיה שנופלת וחושפת “חזה”. קנדל נראית בה כמו אלה יוונית שיקית ומתוחכמת.
והנה כמה לוקים מוצלחים לסיום:
הנושא של המט גאלה השנה היה משמח במיוחד ואנחנו יכולים לראות את זה בכמות הלוקים המוצלחים שהוצגו השנה. כמו שאנחנו יודעים, אומנות יכולה להגיע במגוון רחב של מדיומים- אופנה ולבוש היא אחת מהן והחיבור בין השניים הוא טבעי ובלתי נמנע.
