שנה סוערת ומטלטלת במיוחד עוברת על ג’ון גליאנו. מי שהוכתר לא פעם כגדול הקוטוריסטים החיים של דורנו, סיפק לתעשייה רכבת הרים רגשית שלא הייתה מביישת טלנובלה תקופתית. זה התחיל במרץ האחרון עם ההכרזה על שיתוף פעולה דו-שנתי עם ענקית האופנה המהירה זארה- צעד שנתפס בקרב הטהרנים של התעשייה כסוג של הילולת חילול הקודש.
המשיך בניסיון קאמבק מפואר ללב הקונסנזוס עם הבשורה כי מורשתו תעמוד במרכז תערוכת המט גאלה הבאה ועד לביטול המהיר של המחווה בעקבות צלליות העבר וההתבטאויות האנטישמיות מ-2011 שלא באמת נעלמו מהזיכרון הקולקטיבי. כעת, כשהוחלט סופית לרדת מרעיון המחווה לגליאנו, התעשייה כולה מחכה בדריכות לגלות מה יהיה הנושא המרכזי של האירוע השנה.
והנה, בתוך מחול השדים הזה, הרגע המיוחל הגיע והקולקציה הראשונה במיזם המשותף נחתה על המדפים. תגידו מה שתגידו על המהלך העסקי, אבל כשהקמפיין הרשמי, בניצוחו של צלם האופנה האגדי סטיבן מייזל, פורץ למסכים, לקהל האופנה הביקורתי נותרה רק אפשרות אחת-להודות בשקט שהוא פשוט אוהב את המאסטרו הזה קצת יותר מדי.
הקולקציה, שזכתה לשם “(Re)form” ומלווה בסלוגן העמוק-דרמטי “עשוי מזכרונות, מוכן לעכשיו”, לוקחת את ה-DNA הקברטי והתאטרלי המובהק של גליאנו ומחברת אותו למלאכת פירוק והרכבה מחדש של פריטי ארכיון של הרשת. התוצאה היא יצירה פרנקנשטיינית מודעת לעצמה, שבה תחרה עדינה, טול נפחי, ויניל מבריק ופרווה נקשרים יחד בקרקס טקסטיל מרהיב.
אף על פי שהוויזואליה העשירה של הקמפיין מקשה מעט על בידוד הפריטים הבודדים, עין מאומנת לא יכולה לפספס את פריטי העור בצבעוניות העזה ואת מחלקת האקססוריז-מכובעים בעלי נוכחות, דרך נעליים ועד תיקים- שמסומנים כבר עכשיו כמצרך המבוקש ביותר בפיד של השבועות הקרובים.
תגי המחיר, כצפוי, מטפסים לגבהים שאינם אופייניים לרשת הספרדית, אם כי איכות החומרים מצליחה, חלקית לפחות, להצדיק את השוק. ההפצה מוגבלת למספר מדינות מצומצם בלבד, ונכון לעכשיו הקולקציה לא הגיעה לארץ ולא ידוע אם היא צפויה להגיע לכאן בכלל. לא נופתע אם השוק המקומי יישאר בחוץ גם בהמשך- בהתחשב בהתבטאויות העבר הבעייתיות שלו, ייתכן שמישהו העדיף לחסוך כאן מורכבות מיותרת. בין מורשת סוערת לדרמה על המדפים, גליאנו ממשיך לספק לתעשייה בדיוק את מה שהוא יודע לתת הכי טוב: אופנה שאי אפשר להישאר אדישים אליה.
