על קו התפר שבין עושר מופלג לאתיקה מקצועית, התקיים השנה אירוע המט גאלה בצל חסותם של ג’ף בזוס ולורן סאנצ’ז, מה שעורר סערה תעשייתית רחבה וגרם לכוכבות הגדולות ביותר להשאיר את השטיח האדום ריק מנוכחותן הממגנטת.
המדרגות המפורסמות של מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק רגילות לארח דרמות אופנתיות, אבל השנה הדרמה האמיתית התרחשה עוד לפני שנפרס השטיח האדום. כשאנה וינטור הכריזה על ג’ף בזוס, מייסד אמזון, ובת זוגו לורן סאנצ’ז כנותני החסות המרכזיים של הערב, היה ברור שמדובר בשינוי סדרי עולם. בני הזוג, שהפכו לאחרונה לדמויות דומיננטיות בחוגי הסילון העולמיים, השקיעו סכומי עתק חסרי תקדים כדי להוביל את האירוע, כשהדיווחים בתעשייה מדברים על תמיכה משולבת שנאמדת בכעשרה מיליון דולר, סכום שהופך אותם לתורמים הדומיננטיים ביותר העונה. הבחירה בהם העלתה סימני שאלה נוקבים לגבי החיבור בין עולם האופנה העילית לבין תאגיד ענק שנתפס כהפך הגמור מערכי היצירה והמסורת של התחום.
למרות שהשניים אינם מגיעים מרקע של עיצוב או אמנות, הכוח וההשפעה שלהם הצליחו לקנות להם מקום בלב הקונצנזוס של המכון לתלבושות. ההחלטה להפקיד את החסות בידיהם סימנה את הפיכתו של האירוע מחגיגה של אסתטיקה למוקד של כוח כלכלי טהור, שבו מחיר כרטיס בודד זינק השנה לראשונה בתולדות האירוע לשיא של מאה אלף דולר לאדם, בעוד שעלות שולחן ממותג התחילה ב-350,000 דולר. עם זאת, החסות הזו הגיעה עם מטען כבד של ביקורת ציבורית סביב תנאי העסקה של עובדי אמזון והמחאות הרבות שהתעוררו בעקבות הפער הבלתי נתפס בין הזוהר הבלתי מתפשר של הגאלה לבין המציאות היומיומית במחסני החברה, פער שהגיע לשיאו עם מעצרו של ראש איגוד העובדים של אמזון ממש בפתח המוזיאון במהלך הערב.
ההשפעה המיידית של המהלך הזה חרגה מעבר למאזנים הכספיים ופגעה בלב הפועם של האירוע, וזו היוקרה התרבותית שלו. כשמותג כמו אמזון הופך לפנים של המט גאלה, האירוע עובר תהליך שבו הכסף כבר לא משמש כאמצעי לשימור האמנות אלא הופך למטרה עצמה. זה יצר אפקט דומינו שבו כוכבות שרואות בעצמן מובילות חברתיות הרגישו שהנוכחות שלהן עלולה להתפרש כהסכמה שבשתיקה לתנאי העסקה פוגעניים. בראשן עמדה זנדאיה, ששמה הפך נרדף להופעות שוברות אינטרנט במט גאלה וההחלטה שלה לא להגיע השנה הותירה חלל עצום עבור חובבי האופנה שחיכו בקוצר רוח לראות איזה לוק מופתי היא תציג ומה תהיה הפרשנות שלה לנושא השנתי.
לצד זנדאיה בלט גם חסרונה המפתיע של ליידי גאגא, שנודעה במיצגים האמנותיים ובכניסות הדרמטיות שלה למדרגות המוזיאון. השמועות על כך שהיא ביטלה את הגעתה בעקבות הזיהוי של האירוע עם החסות השנויה במחלוקת קיבלו משנה תוקף כשהערב עבר ללא נוכחותה. המצב הזה מעלה שאלה מהותית שמעסיקה כרגע את כל בכירי התעשייה, והיא האם המט גאלה עדיין יכולה להגדיר את עצמה כפסגת היצירה האנושית כשהיא נתמכת על ידי גופים שמעוררים התנגדות מוסרית כה עזה. האם הכסף הגדול של ענקי הטכנולוגיה הוא חבל הצלה כלכלי או שמא הוא משקולת שגוררת את עולם האופנה למטה.
התשובה שלנו למשוואה המורכבת הזו טמונה בהבנה שאופנה מעולם לא הייתה מנותקת מהקשר פוליטי וחברתי. היעדרותן של דמויות מפתח כמו זנדאיה וגאגא היא לא רק אובדן של רגעי שטיח אדום פוטוגניים, אלא הצהרה ברורה שהכוח האמיתי נמצא בידי מי שיוצר את התוכן ולא בידי מי שרק מממן אותו. המט גאלה תצטרך לעשות חשבון נפש עמוק אם היא רוצה לשמור על הרלוונטיות שלה ועל המעמד הייחודי שלה כאירוע שלא ניתן לקנות בכסף בלבד, אלא כזה שצריך להרוויח ביושרה אמנותית ובערכים שמתכתבים עם רוח הזמן.
