נוי נווה | ראיון | 11 בנובמבר 2024
"הייתי גלינדה מהרגע הראשון" מספרת אלונה אלכסנדר, אחת המדבבות והזמרות המוכשרות בתעשייה הישראלית, ומעריצה שרופה של המכשפות מארץ עוץ. כעת היא נכנסת לנעליה הנוצצות של אריאנה גרנדה בגרסה העברית של הסרט Wicked, מגשימה חלום ומתנגדת לכוח המשיכה.
מה שלומך? איך התחושות מאז שיצא הסרט?
האמת שזה טירוף, לא ציפיתי לכזה טירוף. ידעתי שיש הייפ סביב הסרט, אבל אני לא חושבת שהיה כזה הייפ סביב דיבוב של סרט שהוא לייב אקשן. אני עפה על זה - זה מדהים בעיניי והתגובות מהקהל מדהימות ומרגשות, ואני ממש שמחה ונהנית מזה מאוד.
אנשים מכירים את הקול אבל לא את האישה שמאחוריו. אז למי שעוד לא הכיר - בואי תציגי את עצמך.
"אני אלונה - זמרת, מדבבת ושחקנית. לעצמי אני שרה מגיל שנתיים ומופיעה מגיל צעיר. השתתפתי במחזמר "עלובי החיים" של האופרה הישראלית כשהייתי בת 9 ומשם התחלתי להופיע בעוד כל מיני דברים. נכנסתי לעולם הדיבוב לפני 10 שנים. חוץ מדיבוב, היום אני מופיעה בתיאטרון ילדים ממש חמוד שנקרא "התיאטרון שלנו", וגם במופע מוזיקלי מטורף שהוא סוג של הצגה, מחזה שנקרא "מיכאל, שם זמני" של גון הלוי וגם יוצרת מוזיקה משלי.
אני מאושרת על כל יום שיש לי את הזכות לעבוד בעבודה שאני אוהבת. אני הולכת להופיע וזה בכלל לא מרגיש לי כמו עבודה - זה שבסופו של דבר אני גם מקבלת על זה כסף זה היסטרי בעיניי."
הכרת את המחזמר לפני שהתמודדת לתפקיד?
"ברור, אני מעריצה של המחזמר וראיתי אותו פעמיים בלייב - פעם ראשונה בלונדון ופעם שנייה בניו יורק.
נתקלתי בו לראשונה בגיל 18 בערך, מישהו הביא הקלטה שלו לצבא וכששאלתי מה זה הוא ואמר לי "מה, את לא מכירה את וויקד?". שם עף לי המוח. למדתי את כל השירים, וכשהגעתי לפעם השנייה בניו יורק כבר ידעתי את הכל בעל פה. התפקיד הזה היה חלום מטורף בשבילי, כי מבחינתי אני גלינדה מהיום שראיתי את המחזמר הזה. ככה גם הגשתי את המועמדות שלי לתפקיד - פשוט שלחתי לכל אולפני הדיבוב בארץ הודעות "היי, אני מקווה שאתם יודעים שאני גלינדה"."
את מרגישה גלינדה?
"זה קטע, כי אני חושבת שאני שילוב של שתיהן באופי. אני מאוד חברותית מצד אחד, ואני מתה על ורוד, אני גם מאוד אוהבת לעזור לאנשים. אבל יש בי גם אלפבה כי אני יכולה להיות קצת חסרת ביטחון לפעמים וביישנית יותר, וגם כי לפעמים אני צריכה הכוונה - עד לפני כמה שנים בכלל לא ידעתי מה זה סבון פנים. לא ידעתי איך להתאפר ואני עדיין מסתבכת עם מה ללבוש, אז לפעמים אני גלינדה ולפעמים אני צריכה שתהיה לי גלינדה. מה שכן, כשהייתי ילדה לא הייתי מהמקובלים, אז זה נחמד פתאום לשחק את הפופולרית."
איך היה לשחק את התפקיד?
"מטורף. היה מלחיץ ברמות. אלה נעליים ממש גדולות להיכנס אליהן - גם של גלינדה וגם של אריאנה גרנדה. המשחק של אריאנה מטורף בעיניי, היא הבינה את הדמות עד הניואנסים הכי קטנים. בתור מעריצה של המחזמר באמת שמחתי שהיא הייתה כל כך טובה. היה קשה בטירוף לדבב אותה, כי כדי לדבב אני צריכה גם להרגיש - הרי אני לא פשוט מדברת, אני צריכה להביע רגשות משלי. אם לא זה לא יהיה אמין. היא [אריאנה] עשתה עבודה כל כך טובה שהייתי צריכה ללמוד כל ניואנס קטן שלה ובתוך כל זה גם לשלב משחק ורגש. הייתי נכנסת להקלטה ויוצאת מההקלטה בפחד אימים. כשעבדנו על השירים שמעתי קטעים קצרים באולפן, אבל לא שמעתי את הביצועים המלאים לפני שהסרט יצא - אז עד הרגע שישבתי בקולנוע הייתי בסטרס אינסופי. ואז הקשבתי ואמרתי לעצמי "אה אוקיי, הכל בסדר"."
איך הגבת כשהודיעו לך שאת גלינדה?
"יצאתי בדיוק מחזרות להצגה חדשה שאני משתתפת בה, ראיתי שמתקשרים אליי מהסטודיו ובדרך כלל לא מתקשרים אם לא מתקבלים. אמרתי לעצמי "או מיי גאד". כשעניתי לטלפון אמרו לי "שלום לגלינדה, אסור לך להגיד לאף אחד!". הייתה המון התעניינות סביב הגרסה העברית והם החליטו לפרסם את הקאסט הישראלי ממש שבוע לפני שהסרט יצא, אז לא יכולתי להגיד מילה. אמרתי להם, "אפשר לפחות להגיד להורים שלי?"."
מה חשבת על הסרט?
"מרגש בצורה בלתי רגילה. מכל פריים שראיתי צרחתי באולפן. זה התרגשות היסטרית, ועוד זה שאני רואה את זה לפני כולם? זה משוגע. היה כל כך קל להרוס את זה והם עלו על כל הציפיות בעיניי. ההקלטה של הדיבוב לקחה מעל חודש, שזה נחשב הרבה זמן כדי לדבב סרט - אבל עפתי על התלבושות, עפתי על התפאורה, עפתי על הצבעים, זה סרט ממש ממש יפה. לא הייתי משנה בו כלום."
איך היה לעבוד לצד שירי?
"את ההקלטות עשינו בנפרד, אבל את "מאחורי הקלעים" צילמנו ביחד ובהשקות היינו ביחד. שירי הייתה מהממת ומפרגנת ממש ממש. היא עצרה צילומים ואמרה לי "בואי אלונה, תצטלמי איתי." זה לגמרי לא מובן מאליו וזה נורא ריגש אותי."
ספרי לי על רגע מרגש מההקלטות.
"בערך כל סשן כלל התרגשויות וצרחות של "או מיי גאד". אבל רגע שזכור לי במיוחד היה כשראיתי את החלק של Loathing, שבעברית קראו לו "גועל", ועפתי ברמות. גם את הריקוד שעכשיו רץ חזק בטיקטוק התרגשתי שראיתי לפני כולם וחשבתי שהוא פשוט מהמם. גם לשיר את זה היה כיף בטירוף. "
מה השיר האהוב עלייך?
"השיר הכי אהוב עליי במחזמר נמצא דווקא בחצי השני שעוד לא יצא, אבל מהחלק הזה אני הכי אוהבת את Defying Gravity. זה רגע מאוד מרגש בסרט - למרות שאני ממש אוהבת גם את מה שהם עשו עם השיר Popular, העיבוד שלו מהמם בעיניי."
יש לך סקופ על חלק 2 של "מרשעת"?
"הסתובבו כל מיני שמועות על שני שירים חדשים לגמרי שיהיו בחלק 2 של הסרט, שהבנתי שאושרו רשמית ממש לאחרונה. את השירים כתב המלחין המקורי של המחזמר, סטיבן שוורץ, שזה מאוד מרגש ואני מחכה לזה בטירוף. החלק השני אמור לצאת בנובמבר הבא, שנה אחרי החלק הראשון."
מהזווית שלך, איך השתנתה העבודה בתעשיית הבידור מאז תחילת המלחמה?
"מצד אחד, התדירות של ההופעות ירדה. בחודשים האחרונים זה חוזר לאט לאט, אבל בהתחלה הייתה ממש מעט עבודה. מהצד השני, דווקא בגלל שאני בתיאטרון ילדים יש הרבה הופעות והרבה הצגות, כי מאוד חשוב להשאיר את הילדים בשמחה ובכיף. לפני כמה ימים הייתה לי הופעה מול משפחות החטופים והתרגשתי נורא לראות את כל הפרצופים שאני מכירה מהטלוויזיה. זו זכות ענקית לבוא ולשמח. מצאתי את עצמי עוצרת דמעות, היו כל כך הרבה דברים שרציתי להגיד להם, אבל שמרתי לעצמי. חשבתי, "באתי לעשות להם כיף, לא באתי להזכיר להם למה הם כאן"."
יש לך לא מעט פרוייקטים בדרך - אחד מהם הוא שיר חדש שנקרא "הזמן עובר", שמדבר על הילדות שלך. ספרי לי קצת על אלונה הילדה.
אלונה הילדה. ילדה ממש חמודה שרק רוצה להופיע ולשיר. היום כשאני מסתכלת עליה אחורה היא באמת פשוט הייתה חמודה ותמימה. אין לה הרבה חברים - אבל יש לה חברה הכי טובה שקוראים לה לי, שאנחנו חברות עד היום. היינו ביחד מהיסודי ועד היום ושמרנו אחת על השנייה. היא כמו אחותי.
השיר החדש מדבר על געגוע לתקופת הילדות וגם לתל אביב של פעם. גדלתי במרכז העיר, ובתל אביב של הילדות שלי היה שקט, לא היה טירוף כזה. היה קל למצוא חנייה, הכבישים לא היו מפוצצים והיה אפשר ללכת ברגל לבית ספר. זה אמנם לא כפר - אבל זה ממש שונה ממה שזה היום.
יותר מזה, חגגתי בת מצווה במסעדה של אריק רוזנטל (הבעלים של "הקוסם") שהייתה בתוך דיזינגוף סנטר. את יכולה לדמיין משהו יותר תל אביבי מבת מצווה בסנטר?
איזו עצה יש לך לשחקנים צעירים שרוצים להיכנס לתחום הדיבוב?
״קודם כל ללמוד משחק או מוזיקה. דיבוב זאת טכניקה מורכבת שצריך לרכוש כי היא דורשת לבצע כמה פעולות שונות במקביל. צריך גם באמת לרצות את זה - לא קל להיכנס לעולם הדיבוב אז צריך המון כוח רצון וסבלנות. צריך לדעת שלוקח זמן לקבל פרויקט, וכשמקבלים פרויקט לדעת שזו תהיה עבודה יומיומית. אם החלטתם שאתם רוצים את זה והולכים על זה, קחו את הזמן ותהיו סבלניים. ולא פחות חשוב, תאמינו שזה יקרה ותדעו מה אתם שווים.״
מה החלום הבא?
חוץ מלהופיע עם המוזיקה שלי? הייתי ממש שמחה לשחק תפקיד ראשי במחזמר באחד התיאטראות הגדולים בארץ או לא בארץ, מה שיבוא קודם.
צילום: הדר בן דור | קריאייטיב: נוי נווה ונועה גרץ | סטיילינג: נוי נווה ושקד מיסקל |בגדים: לוני וינטג׳, נטלי ווקר, ירדן שבי בוטיק
| תכשיטים: קרן וולף | איפור: נועה אבירם | שיער: מלי בנקס
Comments