ג’ון גליאנו נפרד ממייסון מרג’יאלה: עשור של חדשנות מסתיים

מערכת ניוריוסטה | ניוז | 11 בנובמבר 2024

התצוגה המסעירה של קולקציית הארטיזנל של מייסון מרג’יאלה בינואר האחרון, שהתפשטה ברשתות כאש בשדה קוצים, התגלתה כפרידה היצירתית האחרונה של ג’ון גליאנו מהבית. המעצב, שהוביל את המותג במשך עשור, הודיע על עזיבתו בפוסט מרגש באינסטגרם.

“כולם רוצים לדעת, כולם רוצים לחלום. כשיגיע הזמן הנכון, הכול יתברר,” כתב גליאנו, כשהוא מתייחס לשמועות סביב צעדו הבא. “לעת עתה, אני מבקש להביע את תודתי האינסופית. אני ממשיך לכפר על העבר ולעולם לא אפסיק לחלום.”

עשור של מהפכה יצירתית

גליאנו מונה למנהל הקריאטיבי של מייסון מרג’יאלה ב-2014, לאחר עזיבתו השערורייתית מבית דיור ב-2011. מאז, הוא החזיר את המותג המסתורי – שידוע כאהוב על קהל אומנים ואנשי אופנה תחת המייסד הנסתר, מרטין מרג’יאלה – לראש סדר היום האופנתי.

תחת הנהגתו, המותג הגיע לשיאים חדשים, גם מבחינה תרבותית וגם מבחינה כלכלית. נעל הטאבי האייקונית של מרג’יאלה, שהושקה לראשונה ב-1988, הפכה תחת גליאנו ללהיט עולמי, עם נוכחות יומיומית בערי האופנה הגדולות ופרסום ויראלי מסיפורים לא שגרתיים, כמו “גנב הטאבי מטינדר” שכבש את TikTok ויצר מעל 26 מיליון פוסטים.

מעצב שמספר סיפורים

גליאנו תמיד היה יותר ממעצב בגדים – הוא יוצר עולמות. כל תצוגה תחתיו הפכה לסיפור, עם מודלים שמאחורי כל לוק שלהם נבנה סיפור רקע מלא. מהמראה של קייט מוס כנסיכה נמלטת בקולקציית אביב 94 של גליאנו, ועד גוונדולין כריסטי כבובה מפתה בקולקציית הקוטור האחרונה של מרג’יאלה באביב 2024, הקסם נותר בעינו.

ג׳ון גליאנו עוזב את בית האופנה

מייסון מרג׳יאלה

לאן עכשיו?

השאלות סביב עתידו של גליאנו רק הולכות ומתגברות. בעוד שהמעבר לבית אופנה גדול כמו אלו של LVMH או קרינג ייחשב לשינוי כיוון משמעותי, גליאנו עצמו נותר נאמן ליצירה איטית, עמוקה ומחושבת – רחוק ממחזורי האופנה המואצים של היום.

ומה לגבי עתידו של מרג’יאלה? השמועות כבר מצביעות על גלן מרטנס, המעצב שמוביל כיום את דיזל להצלחה מחודשת. יו”ר קבוצת OTB, רנצו רוסו, שיבח את עבודתו של מרטנס, ואף השווה אותו לגליאנו: “גלן הוא קוטורייר אמיתי, כמו ג’ון. כל יצירה שלו מספרת סיפור.”

בזמן שגליאנו חוגג 14 שנות פיכחון, הוא מסכם את דרכו במרג’יאלה בתודה עמוקה: “תודה למשפחת האופנה שלי על הרגע היצירתי המציל חיים הזה, ועל המקום הבטוח שבנינו יחד.”