כשפגשתי את נועה נרדע לראשונה היה קשה להאמין שמדובר בנערה בת שש עשרה בלבד. היזמית הצעירה שעומדת מאחורי המותג TOP MODELS מקרינה בגרות וביטחון עצמי של אשת עסקים מנוסה שראתה עולם, אבל הלב שלה נשאר נחוש להביא משהו חדש ורענן לישראל.
נועה היא לא רק דוגמנית שחזרה בתשובה, אלא אישה צעירה שלקחה את החלומות שלה והפכה אותם למפעל חיים שכולו העצמה נשית וחדשנות בעולם האופנה והדוגמנות.
המסע שלה התחיל רחוק מכאן, בתחרויות בינלאומיות שלימדו אותה שיעור חשוב על המקצוע ועל עצמה. “כשחזרתי בתשובה, אמרתי, אני לא רוצה לוותר על החלום שלי, לדגמן. אז הלכתי לשבוע האופנה בתאילנד ועברתי שם הדרכות, איך ללכת, איך לדבר, איך להצטלם זה היה ממש גם תחרות. אז זכיתי שם בקטגוריה הראשונה, Top Models ומשם הלכתי חודשיים אחרי לתחרות יופי.” מספרת נועה בגילוי לב על החוויות בחוץ לארץ.
היא משחזרת את התחושות המורכבות שליוו אותה באותה תקופה ותולה את חוסר ההצלחה בנסיבות חיצוניות ופוליטיות: “90% זה היה אנטישמיות, ממש זה היה גם בתקופת הטיפה אחרי המלחמה וממש גם ניסיתי לדבר כמה שיותר, אבל היה אסור לדבר על הפוליטיקה.”
החזרה לישראל הציבה בפניה אתגר חדש, כשהבינה שהשוק המקומי לא תמיד יודע איך לאכול את השילוב בין עולם הדוגמנות לערכי הדת שהיא נושאת איתה בגאווה. “כשאני חזרתי לארץ, באתי לסוכנויות כמה בארץ, והם אמרו לי, ‘תקשיבי, אנחנו רוצים אותך, אבל כאילו, כל העניין של הצניעות.. זה החלטה שלך'” היא נזכרת. “עכשיו, ההחלטה לא כל כך הייתה פקטור, כי ידעתי שמבחינתי אין מה לעשות עם זה וממש ישבתי וחשבתי עם עצמי, איך אני יכולה בעצמי לבוא ולפתח הרעיון להקים תחרות יופי למשהו חדשני.”
מתוך המחשבה הזו נולד המותג שלה, שמשלב למידה עמוקה עם תחרות יוקרתית. נועה מסבירה שהתהליך הוא הרבה מעבר ליופי חיצוני. “עכשיו, אני חשבתי על התחרות פה בישראל, הראשונה, טופ מודלס. בעצם ישלב תחרות אבל לפני התחרות יהיה בית הספר לפני כניסה ״למקצוע״. 25 המתמודדות, שלושה מפגשים, שאני אספר עליהם והמפגש האחרון, יתקיים בבית ציוני אמריקה, שזה יום התחרות.” היא מספרת. “זה מהצילום מהשופטים, להביא קהל, צלמים ויש את הצוות לפני, של הסטייליסטיות, מעצבות שמלות, מאפרות ומעצבות שיער וכמובן ארוחת חלבית. יש את כל הפרקטיקה של האקוגרפיה וההליכה, ויש את החלק הסופי של קבלת תעודות. יש שלושה גביעים- מקום ראשון עד שלישי, מקום ראשון גם זוכה באלפיים שקלים.”
החזון של נועה הוא להעניק למשתתפות כלים מעשיים שילוו אותן בהמשך הדרך, בדיוק כפי שהיא למדה בחוץ לארץ. כשהיא מתארת את המבנה של התחרות שלה, ניכר שהדגש הוא לא רק על הזוהר, אלא על למידה. “עכשיו, מה שיפה בזה, שזה כמעט כמו תחרויות יופי, שלא תמיד עושים את זה, שיש את הפרקטיקה,” היא מסבירה. “הפרקטיקה המעשיתש שהיא בעצם הלימודים עצמם. מפגש הראשון בעצם אני מביאה מנטורית לביטחון, שהיא מתמחה ומלמדת כבר מעל 8 שנים, איך לעמוד, איך לדבר, כלים פרקטים להתמודד עם הפחד במה ועוד.”
לדבריה, ההכנה הזו נועדה לפתור את אחת הבעיות הגדולות של דוגמניות מתחילות: הפחד מהמעמד מול קהל. “איך לעמוד מול צלמים? כי הרבה פעמים נלחצים וזה לגיטימי’ שעומדים מול הרבה אנשים וזה אחד מהדברים שלימדו אותנו בתחרות.” נועה בונה את המסלול הזה צעד אחר צעד: “את הבריף שנעשה, את הקייטר וכמובן איך לצעוד על המסלול. אני אישית אוהבת catwalk , מכל הסוגים, שזה הסוג שבחרתי. אגב אני גם מפיקה הפקות אופנה בחודשים האחרונים ובהם אני מעניקה טיפים. המפגש שני עוד הרצאת סטיילינג המשלבת ביטחון,חוויות,וטיפים פרקטיים ליום יום, והמפגש השלישי, הוא המדידת שמלות אצל מעצבת שמלות כי חשוב לי שמאוד ירגישו בנוח עם הבגדים.”
מה החלום שלך?
“באמת המטרה שלי לבוא ושהבנות ייצאו באמת מרוצות, גם בפן החוויתי,” היא אומרת וחושפת שגם היא לא מפסיקה לאתגר את עצמה: “אני גם מתכננת בעזרת השם, בקיץ, לטוס לעוד תחרות. המטרה שלי שיגשימו את עצמם וגם לפתח את עצמם בנושא.” נועה מבינה שהיא פועלת בשוק שעדיין לא רגיל לקונספט שלה. “חשוב לי גם שיכירו פה בישראל, כי זה פחות נפוץ, יותר נפוץ בעולם.”
הדרך של נועה לא הייתה קלה והיא כללה החלטות נועזות שרבים בגילה היו חוששים לקחת. כשהיא מספרת לי על הוויתורים שעשתה, אני מבינה עד כמה הבוערת בה התשוקה למקצוע. “זה המון זיקה בחיים למקצוע הזה. גם לקחתי צעד נוסף, שהוא נועז לעזוב את הבית ספר, את מבינה?” היא שואלת רטורית. “עכשיו, אני, קצת עברתי חיים לא פשוטים, וככה חינכו אותי, להיות מגיל קטן עצמאית. עכשיו, מגיל 13 עובדת לבד, מלצרות, בייביסיטר, כי אני לא אוהבת לבקש כסף מההורים.”
היא מודה שזה סיכון כלכלי ואישי כבד: “עכשיו, שזה גם, מצד שני, את לוקחת פה ריזיקה, שאת גם משקיעה כסף חסכונות שלך. גם, את בסופו של דבר מוותרת על תעודת הבגרות. אבל אני מאמינה בכוח רצון שאפשר להגיע הכול. אני ממש נחושה ובאמת רוצה להביא זה לארץ. זה עניין של זמן ואני באמת, אני שמחה מאוד שבחרתי בדרך הזאת.”
לא פחדת שירימו עלייך גבה בגלל היותך בת שש עשרה?
“זה גם נורא כיף, גם לפעמים, להרגיש את ילדה ואת מרגישה שאת כבר מצליחה לנהל, ולהרים.” תראי, אני יכולה להגיד לך, המשפחה, בהתחלה, הרימו עליי גבה והיה גם את הצד כמו המשפחה הגרעינית, שפחות תמך, הרים גבה. ‘תשבי בשקט, את ילדה בת שש עשרה.’ אני פשוט מאמינה שאם בן אדם רוצה משהו והוא משקיע, הוא יכול להגיע ואני גם מכירה את עצמי מאוד.”
נועה מספרת על הרגעים הקשים ועל הביקורת שספגה אפילו מאנשי המקצוע במערכת החינוך. “החיים כאילו, באו ולימדו אותי להיות עצמאית. יש המון ימים שאני מתפוצצת מאובר ממחשבות ואין לי כוח לשבת. אבל אז אני אומרת לעצמי- כל התחלה בספרות, זה מקשה וזה דרך מהתהליך.”
“וגם ברמה אפילו, שזה יכול לבוא ולהיות במשגה של חברתית, שאני ישבתי בשיחה עם הקבסית ועם המנהל, המחנכת והיועצת והם אמרו לי: ‘חבל, באמת חבל, שאת באה ופורשת, אנחנו יודעים שאת חכמה ותצליחי, אבל יש לך פה הזדמנות’ וכנגד זה, הקבסית יושבת לידי ואומרת לי: ‘את חיה בסרט.’ ככה אמרה לי בפנים. גם אמרתי לה שיש לי עוד כמה יעדים. ואז היא אמרה לי: ‘את בת 16, אין לך למה להיכנס, את נכנסת למשחק של גדולים.’ את מבינה? במילים אחרות: אל תמתחי את עצמך יותר מדי. תישארי במסגרת, לאט לאט.”
למרות המילים הקשות, היא נשארת נאמנה לעצמה ומבינה שהמסגרת הרגילה פשוט לא מתאימה לכולם. “ואני אני באמת גם אמרתי את זה למחנכת שלי. אני לא חושבת שבית ספר זה דבר שהוא לא טוב, אבל אני כן חושבת שזה לא מתאים לכל מסגרת של ילד. נכון, יש יותר מודעות ללפתוח עסק בגיל צעיר, ברגע שיש לך אמונה וזיקה לזה אין דבר שיכול לעצור.”
יצא לך אבל לחוות סיטואציה שבה קיבלת ביקורת מאנשי מקצוע שפנית אליהם בגלל שאת בת 16?
“כשהייתי עובדת במלצרות והייתי צריכה להגיד להם שאני פחות יכולה לבוא ויותר הייתי כזה מקבלת ביקורות. וגם כאילו שזה יכול לבוא גם אפילו מהמכרים, ‘מה, את לא מצליחה’, זה להעלות יותר המודעות.”
בעידן שבו הרשתות החברתיות מוצפות בסיפורי סינדרלה על “ילדי פלא” שהקימו אימפריות מהחדר בבית ההורים, קל לשכוח שהמציאות בשטח מורכבת בהרבה. יזמות בגיל העשרה היא לא רק פילטר נוצץ באינסטגרם; היא דורשת חוסן נפשי שגם מבוגרים רבים מתקשים לגייס. צעירים רבים חולמים לפרוץ עם הסטרטאפ הבא או להקים מותג משלהם, אך הסטטיסטיקה מראה שרק בודדים מצליחים להחזיק מעמד לאורך זמן.
הקושי המרכזי אינו טמון רק בחוסר בניסיון עסקי או בניהול תקציב, אלא במפגש החזיתי עם עולם המבוגרים. יזם צעיר נדרש לשבת מול עורכי דין, ספקים ומשקיעים שבוחנים אותו בשבע עיניים, ולעיתים קרובות נתקל בזלזול המבוסס על גילו בלבד. בעוד שחבריהם לספסל הלימודים עסוקים במבחנים ובחיי חברה, היזמים הצעירים מוותרים על ה”נורמליות” לטובת ניהול סיכונים, השקעת חסכונות אישיים והתמודדות עם חוסר ודאות. השילוב בין התשוקה הבוערת לבין הכלים המעשיים והמשמעת העצמית הוא שהופך את המעטים ששורדים את המסלול הזה לדמויות מעוררות השראה, שמוכיחות שגיל הוא אולי מספר, אבל אופי הוא המנוע האמיתי להצלחה.
“אני אגיד לך את האמת, אם הילדה שלי באה ואומרת לי ‘אני רוצה לפתוח עסק’ הייתי תומכת בה. אבל זה עניין של אופי. אני באמת חושבת שאם לא הייתה לי את העניין של העצמאות והיכולת לבוא ולהפיק ולחשוב קדימה ולבוא ולהתמודד עם דברים שמקשים, לא הייתי נכנסת לזה מלכתחילה. גם זה תמיד דבר שאני אומרת, לא משנה מה בכל דבר בחיים: אם בן אדם מלכתחילה יודע שהוא לא יכול להיכנס למקום, אין למה להיכנס.”
גם מול המתמודדות והוריהן, היא נתקלת לא פעם בהפתעה מהגיל שלה. “היו כמה בנות, באמת, אפילו גם אמהות, שבהתחלה באו, ממש יושבת ואז את מוציאה בפניהן חוזה וכל מה שצריך ואז שואלות אותי: ‘תגידי, בת כמה את בכלל?’ ואז אני אומרת: אני בת 16. יש כאלה שככה, כאילו, מסתכלות עליי בשוק, ואומרות ‘בחיים לא מנחשת’, יש כאלה מפרגנות וממש מריפות מחמאות. אבל יש כאלה שבאמת מעקמות כאילו גבה. גם זה קורה לי גם בחוץ עם ספקים ואנשי מקצוע שכאילו אומרים: ‘אני לא מוכנה להתעסק עם ילדה בת 16.'”
מה זה עושה לך, לשמוע משפט כזה?
“יש לפעמים אנשים באמת אומרים לך את זה בצורה יפה, אבל יש כאלה שבאמת יושבים, ומזלזלים, ומדברים לא בצורה נעימה. אני מאמינה שכל אדם צריך לכבד כל בן אדם.”
היא רואה בדוגמניות עבר שצמחו מתחרות “מלכת היופי” השראה ליכולת לצמוח מתוך תחרויות היופי. “שאומרת לי: ‘נו, אני התחלתי מתחרות יופי, ועכשיו כבר פונים אליי בסגה אחרת, אני כבר דוגמנית לכל דבר.’ שאגב, זה מה שיפה, שיש הרבה נשים שהצליחו מתחרות יופי. נגיד פה בישראל, הגדולות שאת יכולה לראות– גל גדות ותראי אותה איפה שהיא היום. מור ממן שזכתה ויש לה כבר חברת קוסמטיקה. קארין עלייה. שזה גם מה שיפה, שהצליחו, האמינו בעצמם ופיתחו מזה קריירה.”
בעיניה, עולם תחרויות היופי עבר שינוי חיובי ומשמעותי שהופך אותו לרלוונטי מתמיד. “תחרות יופי פעם, זה היה פה ממש בדגש, שגם למדנו על זה, שפעם היה חייב שהן יהיו רזות, מקלות, גבוהות ויותר נוקשה והיום זה ממש לא. זה השתנה. גם ברמה שמכבדים את הדת, לא משנה מה הדת שלך – מקבלים אותך. כן, אני אומרת לך, הייתה שם מישהי שהיא מוסלמית, שהיא הייתה עם חיג’אב והיה יותר קבלה. היה גם פעם את השלבים של הבגדי ים, שזה היה חייב להיות רק עם ביקיני – היום זה כבר לא. אבל כן, יש גם ביקורת שהיא מאוד חיובית. באמת נועדו להעצים את האנשים. ומה שאנחנו גם עברנו, את הפרקטיקה המעשית – זה ההעצמה. שקיבלנו המון כלים, שגם יוכלו לעבוד לנו ככלים לחיים. כל הביטחון, כל הדברים.”
נועה נזכרת ברגע השיא שלה ומבטיחה שזה רק השלב הראשון בבניית הביטחון העצמי של הדור הבא. “אני אומרת לך, אני עמדתי בקהל, ודיברתי במיקרופון. עוד בהתחלה אמרתי לעצמי: איך אני אעשה את זה? כאילו מה, אף אחד לא יכין אותי. שעברנו את ההדרכות, וכל הדברים – שזה גם מה שיפה אצלי בעסק שאני עושה את זה ממש, זה שלבים. זה לא שאני אומרת לה ‘יאללה, יש תחרות, בואי תעלי על הבמה’ והיא לא תדע מה לעשות. ממש חשוב לי להעביר את הדוגמניות תהליך והכנה לפני השלב האמיתי- התחרות. מאוד חשוב לי להעצים אחת אחת שתרגיש שלמה עם עצמה.”
