כשעולם האופנה קיבל את הבשורה על אירוע המט גאלה לשנת 2027 והתערוכה שתתרכז בעבודתו של ג׳ון גליאנו, האווירה בתעשייה נחצתה לשניים. מצד אחד, התרגשות עצומה מהכרה במעצב גאון ויוצר יוצא דופן. מצד שני, תחושה קשה ומטלטלת, בייחוד עבורנו כיהודים, למראה החיבוק הממסדי החם למעצב שחתום על אחת הפרשיות האנטישמיות הקשות בתולדות התרבות המודרנית.
כדי להבין את עוצמת הדילמה, צריך לצלול לעומק המסע של גליאנו. הוא לא היה סתם מעצב, הוא זה שלימד את העולם שאופנה היא חוויה רב חושית, פנטזיה ודרמה צרופה. התערוכה המרכזית תיקח אותנו למסע טוטאלי בתוך מוחו של גאון. מסע שנע בין הקולקציות הפרועות מראשית דרכו, דרך עידן הזהב התיאטרלי והאייקוני שלו בבית דיור ועד למהפכה האוונגרדית והעכשווית שהוא מוביל בבית האופנה מייסון מרג׳יאלה. בעבודותיו הוא שזר בווירטואוזיות בין דרמה ויקטוריאנית, רומנטיקה תקופתית, דמויות שטח פיזי וגבולות שנפרצו מחדש בכל תצוגה. הוא הצליח להפוך יריעת בד לחוויה נרטיבית חד פעמית.
עבודותיו חרגו מעבר למסלולים וכתבו את ההיסטוריה של התרבות הפופולרית. אי אפשר לנתק את גליאנו מהרגעים החזותיים הגדולים ביותר של שנות האלפיים. החל משמלת הסליפ האייקונית שלבשה הנסיכה דיאנה לערב המט גאלה, דרך שמלת הירקן הבלתי נשכחת של ניקול קידמן על השטיח האדום באוסקר ועד לשמלת העיתון האגדית שלבשה שרה ג׳סיקה פרקר בסדרה “סקס והעיר הגדולה”.
בשנים האחרונות, כוכבות הענק של ימינו כמו זנדאיה, קים קרדשיאן וריהאנה המשיכו לבחור ביצירותיו שוב ושוב, והוכיחו את היכולת הנדירה שלו להפוך בגד לנכס צאן ברזל תרבותי על זמני.
אלא שבשנת 2011 המסכה נקרעה. אותה תקרית מחפירה בבית קפה פריזאי, שבה תועד גליאנו מטיח אמירות אנטישמיות קשות ומביע הערצה להיטלר, העבירה צמרמורת בעולם כולו. הפיטורים המיידיים מבית דיור והחרם הציבורי הגורף הבהירו כי ישנם גבולות שגם גאוניות אומנותית אינה יכולה לחצות. עבור הציבור היהודי, המילים הללו הציפו טראומה היסטורית כואבת והשאירו פצע מדמם.
הדרך של גליאנו חזרה ללב הקונצנזוס נבנתה בשנים האחרונות בשני צירים מקבילים. הציר האומנותי התרחש בחדרי החדרים של בית האופנה מייסון מרג׳יאלה, ואילו הציר המסחרי עומד לקבל בקרוב תנופה חסרת תקדים: שיתוף הפעולה הדרמטי עם ענקית האופנה המהירה זארה, שצפוי לצאת לדרך בעוד כמה חודשים. המהלך המסחרי המתוכנן הזה מעניק לגליאנו רשת ביטחון כלכלית אדירה, גב שיווקי עוצמתי ובעיקר לגיטימציה צרכנית שתחזיר את שמו ישירות אל המדפים של הקהל הרחב.
עתה מגיע שלב הטיהור הסופי מצד הממסד המוזיאלי והתקשורתי החזק בתבל. בכתבה שפורסמה במגזין ווג, בחרה אנה וינטור להעניק לגליאנו גיבוי מלא ולא מתנצל. וינטור חרצה את עמדתה כשציינה כי ״הוא בילה זמן רב בשיקום״, והוסיפה את הקביעה הנחרצת כי ״אין אדם ראוי יותר לתערוכה כזו מג׳ון גליאנו״.
הציטוטים הללו, לצד הצעד הכלכלי הקרוב מול זארה והבמה המרכזית במוזיאון המטרופוליטן, מעוררים שאלות נוקבות שאינן יכולות להישאר ללא מענה:
האם שנות השיקום והמהלכים העסקיים המתרקמים אכן מצדיקות את מחיקת הכתם המוסרי? כיצד אמורה הקהילה היהודית להרגיש למראה הפיכתו של מעצב שהתבטא בצורה קשה כל כך ליקיר התעשייה? והאם המהלך הזה מוכיח שכשמדובר בכסף גדול, בכוח פוליטי ובקשרים בצמרת, הזיכרון הציבורי נמחק כלא היה?
כעת, כל עיני התעשייה נשואות אל השטיח האדום. איך הכוכבים, הסטייליסטים ובתי האופנה יתרגמו את עולמו התיאטרלי והעשיר של גליאנו? דבר אחד בטוח: אנחנו בדרך לערב בלתי נשכח שבו הרגעים הגדולים בתולדות הקוטור יקבלו חיים חדשים, דרמטיים ומרהיבים מתמיד. אך לצד זוהר המסלול, אירוע המט גאלה 2027 יעמיד את תעשיית האופנה כולה מול המראה הקשה ביותר שלה, ויכריח אותה לענות על השאלה: איפה עובר הגבול בין מחילה לאמנזיה?
